אחת הסיבות השכיחות לירידה פתאומית בחדות הראייה היא חסימה בכלי דם כלשהו ברשתית. ברשתית העין קיימים כלי דם עורקיים והמובילים דם לרשתית ולעין וכלי דם ורידיים המנקזים דם. כלי דם אלו מאוד עדינים ודקים ועלולים להיפגע או להיחסם בעקבות תהליכים טרשתיים ואחרים בגוף. החסימות יכולות להופיע בוורידים או בעורקים – והתמונה הקלינית תהייה שונה בכל אחד מהמקרים.
טרשת העורקים היא הסיבה המובילה להתפתחות של חסימות בוורידים ברשתית. העורקים והורידים ברשתית חולקים מעטפת משותפת. לווריד דופן דקה ורכה יותר, ובמשך השנים הלחץ של העורק סותם את החלל הורידי ומפריע לזרימת הדם. עיבוי טרשתי של העורק גורם ללחץ על הווריד, אשר מביא להרס דופן הווריד, לחסימה של כל חלל הווריד. החסימה הזאת עלולה להתרחש בכל אחד מוורידי הרשתית – הווריד הראשי או סעיפיו.
כאשר נחסם וריד הרשתית, נפסקת זרימת הדם, לא מגיע מספיק חמצן לרקמת הרשתית והלחץ בתוך הורידים הקטנים עולה. עקב העלייה בלחץ, יש דליפה והדם שלך ותוצריו דולף לרשתית מסביב. בבדיקת העין נראים דימומים באזור החסימה. בהמשך, נוזלים דולפים מכלי הדם, מצטברים בתוך רקמת הרשתית ויוצרים בצקת . בצקת שפוגעת באזור המרכזי של הרשתית (מקולה) גורמת לפגיעה בראיה.
גורמי סיכון להתפתחות חסימת וריד של הרשתית
גיל מבוגר הוא גורם הסיכון העיקרי והחשוב ביותר. מחלות כלליות כגון לחץ דם גבוה, עלייה בשומני הדם, סוכרת או השמנת יתר מהווים אף הם גורמי סיכון מובילים.
בקרב מעשנים, יש שכיחות גבוהה יותר של חסימות בוורידי הרשתית. לחץ תוך עיני וגלאוקומה – גם הם גורמי סיכון.
חסימות בוורידי הרשתית יכולות להופיע גם בקרב אנשים עם מחלות דלקתיות כלליות, או בקרב אנשים הסובלים מצמיגות יתר של הדם ומנטייה מוגברת ליצירת קרישי דם.
מה מרגישים כאשר יש חסימה בווריד ברשתית?
הסימן האופייני הוא ירידה פתאומית בראיה ללא כאבים לרוב בעין אחת בלבד. ככל שהווריד החסום גדול ומרכזי יותר, כך הירידה בראייה בולטת יותר.
מה הרופא רואה בבדיקה?
כאשר רופא העיניים בודק את קרקעית העין, המראה האופייני הוא סלסול והרחבה של הוורידים ברשתית, דימומים קטנים ברשתית והצטברות נוזלים סביב ראש עצב הראייה ומרכז הראייה.
הממצאים בבדיקת קרקעית העין חולפים לרוב תוך מספר חודשים עד כשנתיים וחדות הראיה עשויה להשתפר ב 50% מהמקרים אם כי בדרך כלל לא לזו שהיתה לפני הארוע.
האם יש טיפול תרופתי לחסימה של וריד ברשתית?
לא ידוע על טיפול תרופתי היכול "לפתוח" את הוריד חזרה.
האם טיפול בלייזר עשוי לעזור?
טיפול בלייזר ברשתית העין מיועד לטפל בסיבוכים בעין המתפתחים כתוצאה מחסימת הוריד (בצקת במרכז הראיה או התפתחות כלי דם לא תקינים). הוא אינו מפחית את שכיחות הסיבוכים ומומלץ רק בעיניים בהם כבר הופיעו סיבוכים.
האם ניתן לפתוח חסימה בניתוח?
כל השיטות טרם הוכיחו את יעילותן והיו כרוכות בסיבוכים. לכן, ברוב המקרים שבהם נוצרת חסימה באחד מוורידי הרשתית, כשאין בצקת או התפתחות כלי דם לא תקינים מומלץ על מעקב בלבד אצל רופא/ת עיניים. אם יופיעו סיבוכים במהלך המעקב ,הרופאה או הרופא ימליצו על טיפול מתאים.
מהם הסיבוכים שעלולים להיגרם וכיצד מטפלים בהם?
הצטברות נוזלים במרכז הראייה (בצקת מקולרית) היא אחד הסיבוכים האופייניים לחסימה בווריד ברשתית. הצטברות הנוזלים מחמירה את טשטוש הראויה. ניתן לזרז את הספיגה על ידי הזרקות אנטי VEGF (אווסטין או לוסנטיס), אוזורדקס או בטיפול בלייזר ובצורה כזו לשפר את הסיכויים לשפר את חדות הראיה.
אווסטין ולוסנטיס הם נוגדן שמעקב את פעילות חומר הנקרא VEGF אשר מופרש בעין בכמות גדולה במצב של חסימה ורידית (או במצבים אחרים של חסר חמצן בעין). חומר זה נמצא בשימוש נרחב בטיפול במחלת ה AMD . בשנים האחרונות התגלה כי השימוש בחומר זה מפחית את הבצקת בעין ועל ידי כך עשוי לשפר את תפקודי הראיה בעין לאחר אירוע חסימתי.
אווסטין ולוסנטיס מוזרקים לתוך חלל הזגוגית . ההזרקות עוזרות בכ 40-50% מהמקרים. השיפור לעיתים הוא חלקי בלבד. בנוסף לכך, לא מדובר בהזרקה חד פעמים אלא בסדרה של הזרקות בהפרשים של 4-6 שבועות. יעילות זריקת האוסטין או הלוסנטיס גדולה יותר ככל שהטיפול ניתן סמוך לחסימת וריד הרשתית.
אוזורדקס הוא סטרואיד (דקסמטזון 700 מג) המוזרק לתוך העין בתוך חומר פולימרי מיוחד המאפשר אריזתו ושחרורו בצורה איטית מושהית על פני מספר שבועות. ניתן לחזור על ההזרקה לאחר מספר חודשים במידת הצורך. יעלות חומר זה גם כן הוכחה לטיפול בבצקת מקולרית משנית לחסימות וריד.
במקרים בהם חסימת הווריד גורמת לחוסר חמצן ברשתית, יכולה להופיע צמיחה של כלי דם חדשים ולא תקינים – וזאת כתגובה ישירה לחוסר החמצן. סיבוך זה יופיע בדרך כלל לאחר חסימת וריד גדול ברשתית או הווריד המרכזי – שלושה עד ארבעה חודשים לאחר אירוע החסימה. צמיחת כלי הדם לא תקינים גורמת להופעת דימומים תוך עיניים וגלאוקומה משנית קשה.
הטיפול במקרי גלאוקומה משנית לצמיחת כלי דם חדשים אלה הוא שילוב של הזרקות אווסטין או לוסנטיס, טיפול בלייזר ברשתית וטיפול תרופתי להורדת הלחץ התוך עיני.
האם גם עורקי הרשתית עלולים להיחסם?
כן, גם עורקי הרשתית יכולים להיחסם. 80 אחוזים מהחסימות בעורקי הרשתית מתפתחות כתוצאה מטרשת העורקים, הגורמת ליצירת קריש דם, הסותם את חלל העורק.
בשאר המקרים, החסימה נגרמת מתסחיפים הנוצרים בגוף כתוצאה ממחלות לב או מחלות בעורקי הגוף הגדולים. אלה יכולים להיות תסחיפי שומן, קרישי דם קטנים או תסחיפי סידן. מחלות כלי דם בכל הגוף פוגעות גם באספקת הדם לעין ולחלקיה. גם נטייה לקרישת דם מוגברת יכולה לגרום לחסימת עורק ברשתית.
האם חסימת עורק ברשתית גורמת לפגיעה בראייה?
המשמעות הקלינית והתוצאה הסופית של חסימה בעורק ברשתית תלויה בגודל העורק הנחסם, מיקומו בעין וסוג החסימה.
חסימות חלקיות בעורקי הרשתית הקטנים – לרוב בגלל תהליכים טרשתיים או תסחיפי שומן – לא יגרמו לירידה קבועה בראייה. לעתים יחוש החולה איבוד ראייה רגעי, שחולף ללא כאבים.
במקרים בהם נחסם עורק הרשתית המרכזי הפגיעה בראייה תהיה פתאומית, בולטת יותר ותישאר קבועה. רק אצל 20 אחוזים ברי מזל באוכלוסייה יש עורק קטן נוסף, המספק דם למרכז הראייה. במקרים של חסימת עורק הרשתית המרכזי, יספק עורק רזרבי זה דם למרכז הראיה וישמור על הראייה.
