מהו ניוון מקולה גילי (נמ"ג) AMD?

AGE RELATED MACULAR DEGERATION  AMD

זוהי מחלה ניוונית של המקולה השכיחה יותר בגיל המבוגר.

זוהי  הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון באוכלוסיה מעל גיל 60,

בניוון מקולה גילי (נמ"ג (קיים תהליך ניוון, של ריקמת רשתית במקולה. כתוצאה מכך נפגעת יכולת העין לקלוט את הפרטים העדינים של התמונה הנכנסת אליה (כלומר חדות הראייה נפגעת(.

המחלה מערבת את 2 העיניים (דו עינית)  אך לא חייבת להיות סימטרית בדרגת חומרתה ב 2 העיניים.

בד"כ מדובר בפגיעה בחדות ראיה מרכזית והראיה ההיקפית נשמרת, אך לעיתים, במקרים הנדירים יחסית וקשים יותר, הפגיעה קשה וגורמת לקושי בביצוע פעולות יומיומיות כגון קריאה, צפייה בטלוויזיה, נהיגה וזיהוי פנים (דבר שיכול להיחשב כעיוורון מבחינה חוקית)

במקרים מסויימים (לרוב) המחלה מתקדמת באיטיות רבה כל כך, עד כי החולה אינו מבחין כמעט בהפרעות בראייה. במקרים אחרים המחלה מתקדמת במהירות ועלולה לגרום לפגיעה קשה בחדות הראייה בשתי העיניים, לאחר פרק זמן יחסית קצר.

מהן צורות המחלה?

קיימות שתי צורות: היבשה והרטובה.

בצורה היבשה (השכיחה יותר, 85-90% מהמקרים), תאי רשתית המקולה מתנוונים בקצב איטי וקיימת הדרדרות איטית (לאורך שנים) בחדות הראיה. בד"כ יש שקיעת חומרים מתחת לרשתית (נקראים דרוזן) ושינויי צבע במרכז.

הצורה הרטובה (הנדירה יותר, 10-15% מהמקרים)  מתחילה תמיד בעיניים אשר סובלות מדרגה זו או אחרת של הצורה היבשה של המחלה, אך בשלב כלשהו של המחלה, צומחים מתחת לרשתית המקולה כלי דם חדשים, אשר בעין הבריאה אינם אמורים להיות קיימים.

דפנות כלי דם אלו עדינים במיוחד ונוטים לדלוף או לדמם. הדם, או מרכיביו הדולפים אל תוך ריקמת הרשתית, עלולים לגרום להרס מהיר של תאי רשתית המקולה ולפגיעה מהירה וקשה בחדות הראייה.

מה ירגיש חולה בנמ"ג?

המחלה מתבטאת בהפרעות ראיה. לא קיים כאב.

בצורה היבשה החולה יכול להרגיש טשטוש ראיה הדרגתי. לציין בגיל המתקדם קיימות סיבות נוספות שכיחות יותר לטשטוש ראיה (כגון התפתחות קטרקט), אך רופא העיניים יכול בבדיקת הרשתית לאבחן קיום נמ"ג כגורם עיקרי או נוסף לטשטוש הראיה.

בצורת המחלה הרטובה, החולה עלול להבחין בהופעת טשטוש ראיה מהיר יותר בד"כ בעין אחת.  לעתים יכולות להיות תלונות על עיוות בחדות הראיה (קווים ישרים נראים עקומים) או שרואים כתם במרכז הראיה.

לפעמים החולה לא מרגיש שיש בעיה אלא כאשר העין השניה נפגעת.

כיצד מאובחנת המחלה?

בבדיקת עיניים שיגרתית כולל הרחבת אישונים לשם בדיקת הרשתית.

קיימות בדיקות עזר, כגון צילום הרשתית לאחר הזרקה לווריד של חומר זוהר (אנגיוגרפיה של פלורסצאין) או סריקה אופטית ממוחשבת של הרשתית (OCT). בדיקות אלו מאפשרות לאשש את האבחנה.

האם אבחון מוקדם מסייע לעצירת התפתחות המחלה?

כן. הטיפולים הקיימים כיום מאפשרים לעצור את המחלה ולשמר את הראייה הקיימת טרם התחלת הטיפול, ברוב החולים עם נמ"ג רטוב. חשוב, על כן, לאבחן את המחלה כאשר היא עדיין בשלביה המוקדמים וחדות הראייה עדיין שמורה יחסית. התחלת הטיפול כאשר קיים כבר הרס נרחב של רשתית מרכז הראיה, עשוי אמנם למנוע הידרדרות נוספת בחדות הראיה, אך זו תישאר לרוב ירודה.

מהם גורמי הסיכון לחלות בנמ"ג?

במחקרים שונים נימצא כי הגורמים הבאים מהווים גורמי סיכון ללקות במחלה:

– עישון
– קיום המחלה בקרוב משפחה (הורים, אחים/אחיות)
– שכיח יותר בנשים

האם ניתן לצמצם את הסיכון לחלות בנמ"ג?

כנראה שכן. במחקרים שונים נמצא שיש יתרון להמנעות/הפסקת עישון, שמירה על משקל תקין, תזונה ע שירה בדגים וירקות ירוקים, שמירה על יל"ד. אין הוכחות להצלחת פעולות אלו במניעת הופעת ה נמ"ג.

האם הפחתה במספר שעות השימוש בעיניים יעכב את קצב התקדמות המחלה?

לא. אין כל עדות לכך ש"מאמץ" של העיניים, כגון קריאה או צפייה בטלויזיה, תורם להתפתחות המחלה ואין כל עדות לכך שהימנעות מ"מאמץ" עיניים עשוי לשנות את מהלך המחלה.

מהו הטיפול בצורת המחלה היבשה?

אין כיום טיפול יעיל במחלה מהסוג היבש. לאחר איבחון סוג זה של המחלה, מומלץ לנקוט באורח החיים שפורט בסעיף הקודם, במטרה להאט את קצב התקדמותה. קבוצת מחקרים הוכיחה גם כי נטילה קבועה של ויטמינים, חמרים נוגדי חימצון ואבץ, עשויה לעכב את קצב ניוון המקולה. (ב 20-25% מהמקרים)

קיימים מספר תכשירים בשוק אשר מכילים את התערובת המומלצת לשימוש. רופא העיניים בוודאי ימליץ למטופל על אחד מתכשירים אלו. יש לזכור עם זאת, כי השימוש בתכשירים עלול להיות מלווה בתופעות לוואי שונות, ועל כן חשוב ליידע את רופא המשפחה בדבר השימוש בתכשיר ולבצע בדיקות תקופתיות על פי הנחייתו.

הדבר חשוב במיוחד בחולים אשר מטופלים בתכשירי מולטיויטמין אחרים. חשוב להיות בביקורת מתמדת אצל רופא עיניים כל 3-4 חדשים, על מנת לאתר סימנים מוקדמים של התפתחות מחלה מהסוג הרטוב.

ניתן ואף חשוב לבצע בדיקה עצמית לאיתור שינויים בראייה בתקופה שבין הביקורות. הדרך הפשוטה ביותר הינה להרכיב את המשקפיים המיועדים לראייה למרחק (במידה והחולה משתמש בכאלו), לעצום עין אחת לסירוגין ולשאול שתי שאלות:

– האם איכות הראייה שלי בעין הנבדקת דומה לזו לה אני מורגל?
– האם קווים ישרים, דוגמת משקוף הדלת או החלון, נראים עדיין ישרים?
– במידה והתשובה לאחת משאלות אלו שלילית, אין להמתין למועד הבדיקה שנקבע על ידי הרופא, אלא לבקש תור לבדיקה דחופה, על מנת לשלול התפתחות הסוג הרטוב של המחלה.
– לבסוף, יש לזכור כי המחלה נוטה להתקדם באיטיות והלוקה בה עשוי ליהנות עוד משנים רבות של ראייה באיכות טובה.

מהו הטיפול בצורת המחלה הרטובה?

הטיפול המקובל ביותר כיום הינו הזרקה כל 4-6 שבועות של תרופה המורכבת מנוגדן או חלקי נוגדן, לתוך חלל העין. קיימים כיום שני תכשירים מסחריים שניתן לעשות בהם שימוש. שני התכשירים מיוצרים על ידי אותה חברה ומהעולה מהמחקרים עד כה, יעילותם ובטיחות השימוש בהם, ככל הנראה דומה.

התכשירים שבשימוש הינם ה- AVASTIN וה- LUCENTIS.

התכשיר הוותיק יותר, ה- AVASTIN, פותח במקור לטיפול בסרטן המעי ומאושר בעולם לשימוש למטרה זו. עם זאת, עקב הצטברות עדויות רבות מכל רחבי העולם בדבר יעילותה בטיפול בנמ"ג רטוב ובהתחשב במחיר הזול של התרופה, השימוש בה הותר כטיפול בנמ"ג רטוב, בתנאי שהחולה מודע לכך שהתרופה לא פותחה למטרה זו.

התכשיר LUCENTIS פותח על ידי החברה במיוחד לשימוש תוך-עיני, תוך מחשבה ששינוי במבנה הכימי של התרופה יוביל לתגובה יעילה יותר. עלות הטיפול בתרופה היא גבוהה.

כיצד ניתנות התרופות?

הן ניתנות ע"י הזרקה לתוך חלל העין המתבצעת במרפאות עיניים שונות, תחת פיקוחם של רופאי עיניים מומחים בתחום הרשתית. ההזרקה מתבצעת לאחר הרדמה מקומית של העין וחיטוי יסודי. לרוב, ההזרקה אינה מלווה בכאב כלשהו או בכאב קל בלבד. שכיחות הסיבוכים מההזרקות נמוכה, אם כי לעתים נדירות ניתן לאבד את הראייה בעין המטופלת כתוצאה מסיבוך הקשור להזרקה.

מספר ההזרקות הנדרש לעצירת המחלה הינו שונה ממקרה למקרה. לרוב יחל הטיפול בסידרה של 3 הזרקות (זריקה אחת בכל חודש), אשר לאחריה תתבצע הערכה בעזרת בדיקה וצילומים לגבי הצורך בהזרקות נוספות.

ככלל, מהמחקרים עולה כי באמצעות טיפול זה ניתן לעצור את ההידרדרות בחדות הראיה בכ- 90% מהחולים ואף להביא לשיפור בחדות הראיה בכ 40% מהמטופלים. עם זאת, חשוב לדעת כי השגת המטרה (עצירת ההידרדרות בחדות הראייה) עשויה לדרוש מספר טיפולים רב, לאורך זמן ארוך.

מהו טיפול לייזר פוטודינמי?

טיפול הלייזר הפוטודינמי היה עד לפני מספר שנים טיפול הבחירה בנמ"ג רטוב. הטיפול כולל הזרקת תרופה בלתי פעילה לוריד וזו מגיעה אל מטרתה, כלי הדם החולים תחת רשתית מרכז הראייה. כאשר התרופה מוקרנת ע"י קרן לייזר המכוונת לעבר האזור החולה, היא הופכת לפעילה וסותמת זמנית את כלי הדם החולים. טיפול זה יעיל פחות מהטיפולים הנהוגים כיום, אך לפעמים עדיין יש מקום לשימוש בו בשילוב עם הזרקות, כאשר אין תגובה מספקת להזרקות בלבד.

לסיכום:

זוהי מחלה נפוצה של הגיל המבוגר (שכיחותה עולה עם הגיל). מחלה זו היתה עד לפני שנים לא רבות חשוכת מרפא, וגרמה לנכות קשה בקרב רבים מהאוכלוסיה המבוגרת.

הטיפולים הקיימים כיום, מאפשרים לנו, רופאי העיניים, לסייע בשימור תפקוד הראייה אצל רוב החולים במחלה ובתנאי שמאבחנים מוקדם את קיומה. חשוב מאד, על כן, אם הינך בן/בת 50 ומעלה, לבצע בדיקת עיניים תקופתית לשלילת קיום מחלה זו, כמו גם מחלות עיניים אחרות השכיחות יותר בגיל המבוגר.

הצורה היבשה

 תמונה צורה יבשה

הצורה הרטובה

 רטובה

4